הצעת שידוך

הרב יניב חניא
לניסןתשפ24/04/2020

שאלה:

בחור מתחז2 ושומר שבת... הציעו לי בחורה חילונית שכרגע לא דתייה... האם שייך להתחתן איתה? האם מותר להגיד לבורא שהיא אולי תשתנה בעתיד? מצד שני מי יבטיח לי שהיא תחזור בתשובה? מה גם להכנס למיטה חולה לפני? בקיצר לשאלתי האם הבורא ייכעס לביטול השידוך הזה? האם מותר לי לסרב? אני בן 37 כבר עוד מעט... יש גיל שכבר יהיה קשה לכל הצדדים להביא ילדים לעולם בצורה טבעית.. הזיקפה של הגבר כבר לא כמו של בן 18. מה גם שידוכים עם בנות 43 ומעלה לא תמיד הבנות נקלטות האם זה נכון? מה לעדות לצאת עם החילונית ולהתחתן? או להשאר רווק. מה דעת התורה בגילאים אלו? אנחנו לא בני 18 לחופה .... אלא קרובים כבר ל 40. תודה. להתייחסותך.

תשובה:

זו שאלה שמאוד קשה לענות עליה בלי לדעת יותר פרטים עליך ועליה...

באופן עקרוני אני לא נוטה להמליץ על שידוכים כאלו, או בכלל על שידוכים שבנויים על "היא תשתנה" או "הוא ישתנה"... צריך להתחתן עם מה שיש עכשיו ולא לבנות על שינוי.

מצד שני, הגילאים שאתה מציין הם אכן גבוהים ויש בהחלט בהחלט בעיה של שעון ביולוגי שעלול לפספס בנושא של ילדים וכדומה... ולכן קשה מאוד להכריע. צריך לבדוק האם בכלל יש התאמה כל שהיא, מלבד הנושא הדתי? למה בכלל הציעו לכם אחד את השני? יש איזה בסיס משותף?

למה שהיא תסכים למישהו שומר שבת וכדומה...

בקיצור- לא הייתי פוסל על הסף בגלל הגיל ושאר הנתונים... מצד שני, לא לסוך על זה שהיא "תשתנה".

תשובות נוספות בנושא-

התאהב בי
אני לא ממש מבין מה השאלה.

אם את לא רוצה את הקשר הזה ואת חושבת שזה לא שייך, זה מה שצריך לומר לו. שזה לא שייך, שאת חרדייה/ דתיה/ רוצה רק בחור דתי, שהשאיפות שלכם שונות, שהבית שכל אחד רוצה להקים הוא שונה וכדומה...

הענין הזה הוא לא מסחק, כפי שענינו כבר הרבה פעמים, אחרי ה"התאהבות" באים חיים שלמים, של התאמה, של חיים משותפים, של ילדים, ובתי ספר והכל. ההתאהבות מחזיקה, במקרה הכי טוב, חודשים אחדים, אחר כך צריך התאמה... וצריך שאיפות משותפות וצריך אהבה אמיתית. וזו לא יכולה להיבנות אם אין התאמה. ולכן פשוט להבהיר שזה לא שייך, לא מתאים וזהו.

וכל זה מלבד זה שבימינו באמת לא נוהגים להתחתן בני דודים, זה מתכון לבעיות רבות שיכולות להופיע.

רווקות מאוחרת
ההדרכה של חכמים היא לאדם עצמו, לא לבית דין או למי שיכול להעניש. חכמים מדריכים שצריך להתחתן בגיל 18, וכך האדם צריך לנהוג (רבנים סבורים שימינו הגיל הזה עלה מעט, לאחרי גיל 20, אבל העיקרון נשאר...). אין עונש למי שלא התחתן בגיל הזה, ובטח אם הוא ניסה וניסה שוב ושוב ולא הצליח.
ולא, הוא לא אשם. הוא צריך לנסות, להתשדל, אבל אם הוא לא מצליח, זה לא חטא, בטח אם הבנות הן אלו שפוסלות אותו. אני סבור שמישהו בגיל 45 יכול לשקול להתחתן עם מישהי בת 55. זה גיל שבהם להפרשים יש פחות משמעות, אם כי לא מדובר במשימה קלה בכלל, כמובן. הוא יכול בודאי גם לבדוק חתונה עם גרושה או אלמנה בגיל דומה לשלו... זה גיל שבו הכל צריך להיות פתוח.
לגבי זרע לבטלה- לא הבנתי את השאלה- אם הם נושאים, אין כמובן ענין של ז"ל...

טבעת נישואין לגבר
בענדית טבעת נישואין לגבר יש שתי בעיות אפשריות-
האחת איסור של "לא ילבש" כי גברים בד"כ לא עונדים טבעות.
השניה היא בעיה של מנהגי גויים.

הבעיה השניה מוחמרת מאוד אם מדובר בחלק מהטקס של הנישואין (יש כאלה שמתעקשים שבטקס האשה תשים טבעת לגבר), שאז זה חמור יותר.

ישנם רבים שסוברים שבימינו, שבהם לטבעת יש משמעות סמלית שמדרת לסביבה שהאדם הוא נשוי, ובעיקר במקומות שבהם חוסר הצנעות שולט ובטבעת יש מעין הצהרה כללית- אני נשוי ואל תתעסקו איתי, זה מותר. אולם בודאי בעצם קריאת הדברים אתה חש, כמוני, אי נוחות, כי עצם בצורך בהצהרה כזו הוא כמובן נובע מחוסר צניעות ומאוחרות חיים בעייתים.

כך, שלעניות דעתי זה ממש ממש לא רוצי טבעת נישואין לגבר, ובכל זאת, אם לא שמים אותה בחופה והגבר חש צורך לשים אותה כמין סוג של הצהרה על נישואיו, אי אפשר לומר שזה אסור.

האם צריך לספר על העבר המיני
טוב, זו שאלה קשה שעולה מידי פעם.

לעניות דעתי חובה לספר. לא העניין של ההתנסות המינית הוא דבר שיש לו משמעות רבה בציבור שלנו ויש לו חשיבות בעיני כל אחת שמתחתנת. אני יודע באופן אישי שלא מעט פעמים פנו אלי נשים לפני חתונה עם חוזר בתשובה שחששו מזה יותר מכל. כך שבהסתרת המידע הזה יכול להיות מקח טעות לא פשוט מבחינת האשה. (לאו דווקא מקח טעות הלכתי שמבטל את החתונה, אלא משהו נפשי רגשי).

לכן, חשוב למצוא את הצורה הנכונה לספר את זה.

מצד שני, לא חייבים לרדת ליותר מידי פרטים או לגלות את הפרטים העמוקים, כי זה יכול לדחות מאוד מישהי ששמרה על טהרתה.

אז לספר, בעדינות, ומתוך הבעת חרטה, ואם היא שואלת עוד לגלות מעט יותר פרטים. כך נראה לי.

שידוך לא מהמגזר
לא ממש ברור לי מה הכוונה "Vאם מותר", בוודאי שמותר. בוודאי שאין בזה איסור הלכתי.
כמובן שצריך לבדוק התאמה ולבדוק האם השאיפות של שניכם מקבילות וכדומה... אבל זה לא נובע מאיסור "הלכתי" אלא מהרצון של כל אחד לחיות עם מישהו שמתאים לו. יכול בהחלט להיות מישהו מהמגזר הדתי לאומי, שרוצה ויכול לחיות עם מישהו חרדי והפוך... זה תלוי ברצון מהשידוך, לא באיסור.

לגבי עצם השאלה- יש רבים רבים, ובימינו יותר, שיש להם השקפת עולם ציונית דתית שהולכים עם כיפה שחורה. ויש רבים עם כיפה סרוגה שתפיסת העולם שלהם יותר קרובה לחרדים (יותר לתפיסה של ש"ס), וכדומה... צריך לדבר על המהות, על הרצונות, על תפיסת העולם ולראות אם היא מתאימה.

בתולין
טוב, זו שאלה מעט מורכבת. ויש בגמרא לא מעט דיונים בנושא. ההנחה הבסיסית היא שחתן רוצה וצריך לדעת האם אשתו בתולה או לא. השאלה היא האם מצב כמו שאת מתארת נקרא "לא בתולה".

הגמרא מביאה מצב של "מוכת עץ", שהוא מצב שבו אשה איבדה את הבתולין, אולם לא עם גבר, אלא עם מצב פיזי (נפילה, מכה וכדומה), ולכאורה המצב שאת מתארת הוא לא דומה גם לזה, כי הרי כן נגע בך גבר, אלא שלא קיימתם יחסים.

מהצד המעשי- אני לא חושב שאיבדת את הבתולין. אצבע בדרך כלל אינה מספיקה (אלא אם כן מדובר על הרבה "התעבקות" ועל הרבה פעמים), ואני מניח שבמצב כזה היה יורד דם וכן היה לך כאב.

כך שההנחה שלי היא שאת עדיין בתולה מבחינה פיזית. השאלה היא האם מבחינה "רוחנית" מגע כמו שקיימת הוא מצב של איבוד בתולין, כי בכל זאת גבר זר נגע בך בצורה אינטימית.

יש בכך דעות שונות... החל מהגמרא וכלה בפוסקים.

אני חושב שאת כן צריכה לשתף את החתן לעתיד, בעז"ה, בעצם העניין, אולם בלי לרדת לפרטים. הוא צריך לדעת שפעם לא שמרת נגיעה, ושהגעת עם מישהו למצב אינטימי, אולם תחסכי ממנו את הפרטים השונים. "היה לנו מגע מאוד אינטימי" אמור להספיק. שוב, אם היית בוודאות מאבדת את הבתולין, היה צורך לספר, אולם מכיוון שאני מניח שלא היה אובדן בתולים, אז אין טעם לשתף בפרטים העמוקים של המקרה. אולם מצד שני חשוב שהוא ידע שהיה קשר כזה...

ההנחה היא שאין כאן עניין הלכתי של מקח טעות (חתן שחושב שאשתו בתולה והיא לא), אלא עניין רוחני, שהוא צריך לדעת שהיה מצב כזה פעם.

אם את בטוחה שהבתולין ירדו (כי היה דם, כאב, או התעסקות מרובה מאוד), אז צריך לחשוב מחדש...

בכל מקרה, לצערנו בדור הזה יש הרבה מאוד מצבים של חוסר צניעות ואני בטוח שתתגברו על זה ותמשיכו לחיי אישות מצויינים.

עוד תוכן בשורש